מאת: עו”ד חגי אברהמי

 

בין חופש הביטוי לשם טוב

 

המתח בין חופש הביטוי, מעמודי התווך של חברה דמוקרטית, לבין הזכות לשם טוב, אחת הזכויות היסודיות המוכרות בישראל, מוביל מדי שנה למאות תביעות לשון הרע.

 

במציאות של רשתות חברתיות, קבוצות וואטסאפ ותכתובות מיידיות – גבול הדקויות בין ביקורת לגיטימית לבין “לשון הרע” נעשה מטושטש ומתעתע.

 

מה נחשב לשון הרע על-פי החוק?

 

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ”ה–1965, מגדיר ארבעה סוגי פרסומים אסורים:

 

1. השפלה – פרסום העלול להשפיל את הנפגע או לעשותו מטרה ללעג.

 

2. פגיעה בעסק או מקצוע – פרסום שיש בו כדי לפגוע בעבודתו, משלח ידו או פרנסתו של אדם.

 

3. פגיעה במעמד ציבורי – טענות העשויות לגרום לפגיעה במעמד, בתפקיד או באמינותו של אדם.

 

4. ייחוס עבירה או מוסריות פסולה – גם אם מדובר רק ברמיזה.

 

חשוב:

 

אין דרישה להוכיח נזק בפועל. די בכך שהפרסום עלול לגרום לפגיעה.

 

יסוד הפרסום – הליבה של העוולה

 

כדי שתקום עילת תביעה, על התובע להראות שהדברים נמסרו לפחות לאדם אחד נוסף.

 

גם:

 

• פרסום בקבוצת וואטסאפ,

 

• שליחת מייל בתפוצה,

 

• תגובה בפייסבוק,

 

• או סרטון סטורי שנצפה על ידי אדם נוסף

 

— כולם נחשבים “פרסום”.

 

בתי המשפט קבעו כי די בצפייה של אדם אחד בלבד כדי שהפרסום יהווה לשון הרע

 

הפיצויים: ללא הוכחת נזק – עד 140,000 ₪

 

החוק מאפשר לתבוע פיצוי של עד 70,000 ₪ ללא הוכחת נזק, וכאשר מוכחת כוונה לפגוע, הפיצוי עשוי להכפיל עצמו עד 140,000 ₪.

 

במקרים של קמפיינים פרסומיים, פגיעה חמורה בעסק או הפצה ויראלית – נפסקו גם מאות אלפי שקלים.

 

הגנות מרכזיות לתביעות לשון הרע

 

1. אמת בפרסום – “האמת היא הגנה מוחלטת”? לא תמיד.

 

כדי ליהנות מהגנה זו, יש להוכיח:

 

1. שהפרסום אמת עובדתית, ו-

 

2. שיש עניין ציבורי בפרסומו.

 

ללא הוכחת שני התנאים – ההגנה אינה עומדת.

 

דוגמאות:

 

• פרסום ביקורת צרכנית המבוססת על עובדות מוכחות.

 

• חשיפת התנהלות בעייתית של עובד ציבור.

 

• פרסום תחקיר עיתונאי.

 

גם אם יש טעות מסוימת בפרסום – אם עיקר הדברים נכון ויש אינטרס ציבורי – תיתכן הגנה

 

2. פרסום בתום לב – הגנה רחבה יותר מכפי שנהוג לחשוב

 

הגנת תום הלב (סעיף 15 לחוק) חלה כאשר המפרסם:

 

• פעל ממניע ראוי,

 

• התבסס על מקורות מהימנים,

 

• פעל במסגרת תפקידו או חובתו הציבורית/מוסרית.

 

מצבים מוכרים:

 

• מורה שמתריע בפני הנהלת בית ספר על התנהגות תלמיד.

 

• עובד שמדווח לממונה על חשד להטרדה.

 

• לקוח שמטריע בפני ספק על התנהלות של נותן שירות.

 

מה חשוב לדעת?

 

אם יוכח שהמפרסם רצה “לנקום”, “לפגוע” או “להלבין פניו של אדם” – ההגנה תישלל.

 

3. הבעת דעה – מגן חשוב ברשתות חברתיות

 

החוק מבדיל בין עובדה לבין דעה.

 

אמירה כגון “להבנתי השירות שקיבלתי היה גרוע” היא דעה – ולכן מוגנת, כל עוד מבוססת על בסיס עובדתי סביר.

 

בית המשפט נוטה להגן על ביקורת עניינית, במיוחד כשהיא נאמרת:

 

• בענייני ציבור

 

• בענייני עסקים

 

• במסגרת ויכוח לגיטימי

 

משרדנו מלווה תובעים ונתבעים בתיקי לשון הרע, ובעל ניסיון רב בניהול תיקים מורכבים, כולל פרסומים עסקיים, מדיה חברתית, סכסוכים בין שותפים ועוד

 

נכתב ע״י עו״ד חגי אברהמי

 

ראה גם: